איך נרוויח כנרת יפה ונקייה

יונ 14, 2020 |

חופי הכנרת נראים כל כך יפה מהכביש המקיף את הכנרת, כשאתה מקיף את האגם הנופים מתחלפים ישנם עשרות חניונים וחופים סגורים עם מקומות לינה משחקים לילדים מסעדות וכל הפינוקים לנופשים.

לאחרונה כשירדנו אני וחבריי לאחד מהחופים הפתוחים ניגלה לעיננו מראה שהעלה כעס רב, ערימות של זבל שהשאירו נופשים לאורך החוף,ואתה שואל למה? למה דבר כזה צריך להיות, מה קורה לאנשים ?

הוי כנרת שלי

במקום ששייך לכולנו, שכולנו נהנים מימנו מקום שיש אחד כמוהו, אוצר לאומי של הטבע,  איך אנחנו מרשים לעצמנו לטנף אותו כך, 

ופה התפתחה ביני ובין חבריי שיחה בנושא. כשאחד החברים אומר שצריך להגביר את הענישה לאנשים כאלה והשני עוד יותר התלהם ואמר צריכים להכניס אותם לכלא. ואחרי שנסחפנו כולנו בכעס הזה, נשאלה השאלה איך אנחנו מונעים את זה. כל אחד שתשאל ברחוב יגיד לך שהוא מוחה על התנהגות כזאת וכולם תמימי דעים שזה לא בסדר וצריך לשמור על הניקיון, אבל התוצאות בשטח מעידות אחרת לצערנו, חופי הכינרת מזוהמים,

אז איך משנים את אותם אנשים שמזלזלים בנו.  אחד הדברים שאני יודע שעובדים חזק זה ילדים. זכור לי שכשהכניסו את חובת החגירה בנהיגה הפרסום היה מאד אפקטיבי כשהראו משפחה שנוסעת, הורים וילדים, והילדים מזכירים להורים להקליק את חגורת הבטיחות, דבר שנקלט והביא להרגל של הציבור לחגור חגורת בטיחות.

אותו דבר נהגו בעניין איסור קטיפת פרחי בר. כנראה שזו הדרך לחינוך ודוגמה, דרך ילדים, דבר שלצערנו היה צריך להיות ההפך – שההורים יחנכו. מערכת החינוך צריכה ביחד עם אמצעי התקשורת לתת את דעתם והשפעתם.

לפעמים אני שואל את עצמי, איך דבר כל כך מובן ובבסיסי בחיינו דבר שמשרת אותי ואותך באיכות החיים, אנשים מזלזלים ואין להם שום חשיבות. אולי החשיבות החברתית שלנו לאחר היא כל כך פחותה וחסרת אכפתיות ורגש  שהתוצאה היא זבל ולכלוך בחופי הכנרת.

אבל יש ביננו הרבה אנשים טובים שאתה רואה את האיכפתיות שלהם בשמירה על החופים תיראה אותם באים עם שקיות הזבל הקשיחות שלא יקרעו ויתפזרו.אתה רואה אותם הולכים למרחקים למקום ריכוז הזבל בכדי לישמור על הנקיון.

 אז בואו נשמור על הארץ שלנו על אגם הכנרת האחד והיחיד, ניתן דוגמה איש לרעהו שאולי גם מפירי איכות הסביבה יקחו דוגמה, ואולי ילדיהם יעירו להם על התנהגותם והם יתביישו וגם הם ישפרו מעשיהם, וכולנו נרוויח כנרת יפה ונקייה בפעם הבאה.

Posted in: הבלוג שלי

Comments are closed.