העצמה נשית בקורונה

נוב 27, 2020 |

אשתי, שתחיה, אמרה שהיא רוצה שאשב ואכתוב מאמר על העצמה הנשית בקורונה. אז ישבתי וכתבתי. שלא תטעו חברים, לא נראה לי שקיים איזה גבר ביקום כולו שיכול להושיב אותי בלי לאיים עליי עם אקדח או רימון ולומר לי לשבת ולכתוב בדיוק בזמן שאני עסוק במחשבות על הבלאגן שהשתלט לנו על החיים מאז שהקורונה קפצה לבקר ולא אשקר שבאמצע המחשבות מצאתי את עצמי מבקר באיזה אפליקציה של סידור קוביות וקצת כותרות ב ynet.

אבל פעם שמעתי טיפ חשוב של ערן שיוביץ שאם אשתי מבקשת משהו אז אני פשוט עושה וזה כבר סידר לי את מה שאני רוצה לכתוב על העצמה נשית בכלל ובזמן הקורנה בפרט. הרי עם קורונה או בלי קורונה ברור לכולנו שהאישה מנהלת את הבית, את סדר היום, את הסדר בבית ,את החינוך לילדים ובבעיטות וחיבוקים גם אותי. אבל ככל שישבתי וחשבתי על הנושא ורציתי לדייק את הרעיון, חזרתי שוב ושוב לילדותי וחיוך החל לעלות על פניי.

שכונה בירושלים בשנות ה-80. הנשים בבית והגברים איש איש בעבודתו. הכל היה כל כך פשוט, ברור ובטוח. בשלושים השנים האחרונות, אנחנו שומעים כל הזמן את בלבול המוח הזה של העצמה אישית, העצמה נשית, העצמה עצמית ועוד כל מיני שטויות בסגנון שהאנושות מוצאת לעצמה כל פעם איזה שטות להתעסק בה והעיקר לברוח מהעיקר והוא – מה הטעם בחיינו ובשביל מה לעזאזל נולדנו לכאוס הזה?

אבל לחזור לעניין העצמה נשית בתקופת הקורונה… דווקא בעידן שבו האישה כביכול השתחררה מכל המגבלות שהחברה הטילה עליה והיום הן מנהלות מדינות, שרות בממשלה, מנכ"ליות של חברות ענק במשק, טייסות, נהגות מוניות, אוטובוסים, לוחמות בצבא ועוד…דווקא כשהאישה חופשיה ללמוד כל דבר ולעסוק בכל עיסוק, היא איבדה את הכוח שלה. הכוח הפנימי העוצמתי שהיה לה, שבעזרתו היא ניהלה בחכמה וברגש לאורך שנים את הבית שלה, את הגבר שלה ואת הסביבה הקרובה והמשפחה המורחבת.

מהרגע שהאישה עזבה את הבית, כולנו איבדנו את הבית. איבדנו את הביטחון שהיה לנו, את הסדר, את הביחד שרק כוח של אישה מסוגל לחבר ועוד היד נטוייה. לא רק שנשים עזבו את הבית, גם החלו ללבוש בגדים שחושפים טפחיים ומכסים טפח ועברו להשתמש במיניות מחוץ לבית ככוח מקדם. את הרעיון הבנתם. הנשים נהיו דומות לגברים וכך איבדנו את האיזון, הסדר ואת הביטחון.

דווקא הקורונה, שתחייה, מחזירה את הנשים לתוך הבית, במקום לטייל בקניון ולחפש כוח חיצוני הן נשארות יותר בבית ומגלות שוב את אותו כוח פנימי. ועוד תבלין קטן, היום, בזמן הקורונה, כשהמסכה מסתירה את היופי החיצוני של האישה, דווקא אז פורץ שוב היופי הפנימי והעוצמתי של האישה.

Posted in: הבלוג שלי

Comments are closed.